"המחשוף בגב שלי גדול מדי?" שאלה קופיפה את חברתה לעסק המצליח של שמלות כלה. חברתה, אורנגית גוטנית ממוצעת, עם פזילה של רגל ימין לכיוון הרצפה. "לא יורדים למטה!" ענתה. "אבל זה כל הקטע, השסע בחזית!" קופיפה התמרדה.
חברתה חשבה לכמה רגעים, ואז, כשהפליחה לזכרונה תמונת הוריה נשואים באושר ועושר - החליטה לעשות מעשה. ירדה על ברכיה (טוב, על ברך שמאל, כי ימין פוזלת) והציעה לקופיפה נישואין. קופיפה חטפה את שוק חייה, בקרסול, וסירבה כי אין טבעת. וכשהאורנגית הבז'ית הסתכלה לכיוון אחר לרגע - קופיפה נעלה את נעליה האדומות וקפצה 2 דילוגים לכיוון חדר ההלבשה. היא החליטה שהיא מחליפה את שמלת הכלולות בשמלת שושבינות. 'זהו', חשבה בראשה, 'לעולם לא אתחתן!תמיד אהיה נאמבר 2. כל הגברים עזבו אותי ועד שאני מקבלת הצעת נישואין היא מחברתי לימים..עצוב לי.' אורנגית, שלא הבינה לאן קופיפה נעלמה, עברה בכל הלבנים צהובות בכניסה לבניין בחיפושים אחריה, עד שלפתע נפלה עליה שמחה גדולה ועלתה בחזרה לעסק המצליח שלה.
"קופיפה?" שאלה על גבול צעקה.
"כן, אני פה, מחליפה בגדים."
"יש לי משהו בשבילך,מתוקה שלי." ענתה אורנגית.
"אורנגית, אני לא דו-מינית או לסבית, אבל תודה." (* הכותבת אינה מזלזלות בנטייה מינית, יש לציין)
"טוב, אז את רוצה חטיף סניקרס?" אורנגית תהתה.
קופיפה יצאה מחדר ההלבשה לבושה במלמלה ששהתה עוד לפני כן בחדר זה, תלויה בכיף על המתלה. אורנגית הייתה המומה, בדיוק כמו בסרטים, כשהחברה יוצאת בלבוש מדהים ואז מי שרואה אותה נשאר speechless.
"לא התכוונתי שתינעלי סניקרס!"
"אבל אין נעליים במידה שלי, וזה היה בול עליי. מה?! לא תפרגני?" קופיפה התעצבנה קלות.
"תראי, אני יודעת שאת מחכה לזה שנים, אבל את לא יכולה לעשות טעויות אופנה כאלו רציניות. לא הייתי מצפה לזה, בעיקר ממך!! את חייבת להתאפס על עצמך!!!"
קופיפה הבינה שעליה לעשות משהו בנדון. היא לא יכולה להרשות לעצמה לא להיות באופנה, ואז, כשאף אחד לא חשב על זה (כן, בטח) חזרה ללבוש הכלה ונעלה את נעלי החופה שתמיד חלמה עליהן.
רגע, אנחנו לא צופים בסרט.
מה היא באמת עשתה?
כלום, פשוט אכלה גבעול של עץ תפוז שעוד לא הבשיל, במקום זית על יונה לבנה.
אה, והתקשרה לארוס שלה ואמרה לו שהיא מבטלת את החתונה ושייאלץ למצוא ארוסה אחרת, כי היא - לא מעוניינת ללבוש בגדים כאלו בהתראה כל כך קצרה, ואם הוא באמת רוצה להתחתן איתה - אז ייאלץ לנעול נעלי סניקרס ולהביא לה חטיף פופקורן, כי היא עדיין לא ראתה את 'גודזילה'.
אז מה אתם חושבים שקרה לבסוף?
כתוביות:
קופיפה קנתה לעצמה נעלי סניקרס משלה, תיק גב תואם, ויצאה למסע מפרך סביב הקולנוע, עד לחניון, משם גנבה רכב ושתתה את כל בקבוקי הוודקה הקטנטנים שעמדו לרשותה, ואז החליטה:
'אני לא חיה בסרט יותר! שדוגמניות יחיו בו ופאשניסטיות. אני רוצה חיים משל עצמי!'
היא התחילה בגיבוש אישיות משלה, יחד עם יום העצמאות שיהיה בשנה הבאה. רגע, לא מזמן היה ה4/7, האמריקאי, אז היא יכולה לצאת לעצמאות שכזו כבר עכשיו! באיחור אפנתי קל!! יאייייי. טוב, טהטה.
אבל קופיפה, ולתוהים בינינו, מה קרה לאירוסין, אבל באמת? עם מי התארסת?
האם נשארת עם שמלה חשופת גב? מה קרה לנעליים? כל שאלות אלו יישארו באוויר ותיאלצו להסביר לעצמכם הסבר. קופיפה כבר יודעת את שלה. יאללה, עכשיו טהטה עד לפעם הבאה. נ.ב. אל תסכימו לכל הצעת נישואין רק כי זה מרגש ולא נעים לכם וזה כמו אידאל.
חברתה חשבה לכמה רגעים, ואז, כשהפליחה לזכרונה תמונת הוריה נשואים באושר ועושר - החליטה לעשות מעשה. ירדה על ברכיה (טוב, על ברך שמאל, כי ימין פוזלת) והציעה לקופיפה נישואין. קופיפה חטפה את שוק חייה, בקרסול, וסירבה כי אין טבעת. וכשהאורנגית הבז'ית הסתכלה לכיוון אחר לרגע - קופיפה נעלה את נעליה האדומות וקפצה 2 דילוגים לכיוון חדר ההלבשה. היא החליטה שהיא מחליפה את שמלת הכלולות בשמלת שושבינות. 'זהו', חשבה בראשה, 'לעולם לא אתחתן!תמיד אהיה נאמבר 2. כל הגברים עזבו אותי ועד שאני מקבלת הצעת נישואין היא מחברתי לימים..עצוב לי.' אורנגית, שלא הבינה לאן קופיפה נעלמה, עברה בכל הלבנים צהובות בכניסה לבניין בחיפושים אחריה, עד שלפתע נפלה עליה שמחה גדולה ועלתה בחזרה לעסק המצליח שלה.
"קופיפה?" שאלה על גבול צעקה.
"כן, אני פה, מחליפה בגדים."
"יש לי משהו בשבילך,מתוקה שלי." ענתה אורנגית.
"אורנגית, אני לא דו-מינית או לסבית, אבל תודה." (* הכותבת אינה מזלזלות בנטייה מינית, יש לציין)
"טוב, אז את רוצה חטיף סניקרס?" אורנגית תהתה.
קופיפה יצאה מחדר ההלבשה לבושה במלמלה ששהתה עוד לפני כן בחדר זה, תלויה בכיף על המתלה. אורנגית הייתה המומה, בדיוק כמו בסרטים, כשהחברה יוצאת בלבוש מדהים ואז מי שרואה אותה נשאר speechless.
"לא התכוונתי שתינעלי סניקרס!"
"אבל אין נעליים במידה שלי, וזה היה בול עליי. מה?! לא תפרגני?" קופיפה התעצבנה קלות.
"תראי, אני יודעת שאת מחכה לזה שנים, אבל את לא יכולה לעשות טעויות אופנה כאלו רציניות. לא הייתי מצפה לזה, בעיקר ממך!! את חייבת להתאפס על עצמך!!!"
קופיפה הבינה שעליה לעשות משהו בנדון. היא לא יכולה להרשות לעצמה לא להיות באופנה, ואז, כשאף אחד לא חשב על זה (כן, בטח) חזרה ללבוש הכלה ונעלה את נעלי החופה שתמיד חלמה עליהן.
רגע, אנחנו לא צופים בסרט.
מה היא באמת עשתה?
כלום, פשוט אכלה גבעול של עץ תפוז שעוד לא הבשיל, במקום זית על יונה לבנה.
אה, והתקשרה לארוס שלה ואמרה לו שהיא מבטלת את החתונה ושייאלץ למצוא ארוסה אחרת, כי היא - לא מעוניינת ללבוש בגדים כאלו בהתראה כל כך קצרה, ואם הוא באמת רוצה להתחתן איתה - אז ייאלץ לנעול נעלי סניקרס ולהביא לה חטיף פופקורן, כי היא עדיין לא ראתה את 'גודזילה'.
אז מה אתם חושבים שקרה לבסוף?
כתוביות:
קופיפה קנתה לעצמה נעלי סניקרס משלה, תיק גב תואם, ויצאה למסע מפרך סביב הקולנוע, עד לחניון, משם גנבה רכב ושתתה את כל בקבוקי הוודקה הקטנטנים שעמדו לרשותה, ואז החליטה:
'אני לא חיה בסרט יותר! שדוגמניות יחיו בו ופאשניסטיות. אני רוצה חיים משל עצמי!'
היא התחילה בגיבוש אישיות משלה, יחד עם יום העצמאות שיהיה בשנה הבאה. רגע, לא מזמן היה ה4/7, האמריקאי, אז היא יכולה לצאת לעצמאות שכזו כבר עכשיו! באיחור אפנתי קל!! יאייייי. טוב, טהטה.
אבל קופיפה, ולתוהים בינינו, מה קרה לאירוסין, אבל באמת? עם מי התארסת?
האם נשארת עם שמלה חשופת גב? מה קרה לנעליים? כל שאלות אלו יישארו באוויר ותיאלצו להסביר לעצמכם הסבר. קופיפה כבר יודעת את שלה. יאללה, עכשיו טהטה עד לפעם הבאה. נ.ב. אל תסכימו לכל הצעת נישואין רק כי זה מרגש ולא נעים לכם וזה כמו אידאל.
