אנוכיות אלטרואיסטית - נשקלת..

נדל! רונדלים סביב זנב הסלבסים-סברסים יחד עם טיפול פנים מינרלי (פלוס דימוי ראשוני של מלפפונים על העיניים).

רונדלים יחד עם קוצץ הקילוגרמים הציפורניים בריצת 2500 מטר, בעיגול בצורת 0X2, פעם לבד דרך מלחמת הכוכבים בשומנים, מרגישה ששווה משהו (חמאת השיאה הזו), ופעם בשיעורי הספורט בתיכון בהם נבחרת אחרונה למשחקי הכדורסל ע“י מישהי שכיום יש לה ילדים משלה ולא הייתה רוצה שהם יחווו זאת. שכנוע עצמי מס’ 1: היא השתנתה.

note to self: לא לשכוח להצמיד למעל לזרוע את קוצב הלב ומדד דופק +mp3/4+נייד על אפליקציית מדידת קלוריות.

‘את במשקל עודף’ אמרה שוקולית הקפאין ה-105 ל-65 במדידה הקודמת (‘כי חייבים לדעת כל יום כמה שוקלים, כמה פעמים ביום’) בשעה שעמדה למבחן הדיאטנית לרוחב ולגובה בקביעת 5 מעדנים עתירי שומן רווי, כי מישהו חייב להיות מוכן לאכילה ונדוש בו זמנית (5= החמישיה הסודית בילדות, שניסתה להגן על בעלי חיים בסכנת התעללות, שיחכו ליד הבית בארגז עם שמיכה מחממת - כזו שכבר לא צריכים מרוב חורי עשים, חבל שאי אפשר לחבר אליה סדין חשמלי. לכולנו יש שמיכה כזו חרושה על סף מוות חוטים ונוצות, אז הנה - מצאנו שימוש וגם הצלנו חיה על הדרך).ואז היא נזכרה איך כל פעם שנכנסה לאתר ההיכרויות שקלה בראשה כמה יהיה הפעם הגובה שלה שיפורסם לגברים שיעמדו בתור לרשותה, עם לשון (מחוץ לפה) רופפת ונלהבת ומזילת ריר. להרים ראש! להתעורר!! אך לא ידעו שאת האחד שלה כבר מצאה והיא עדיין מתאבלת עליו (עוברת את כל שלבי האבל - המודל של קובלר-רוס - מהכחשה ובידוד, כעס, דכאון, מיקוח, קבלה *עשו גוגל*).

טוב שלא נשארו ביחד, כי הוא לא היה שורד את המפלות שלה. הוא לא היה נשאר איתה. למה? למה הוא עשה לה את זה? כעס <-->ערגה שחורה-לבנה. שני קצוות, כמו האופי שלו. בעצם, גם שלה. טוב, די לשקוע בנחלת העבר. הרי כולנו היינו שם. האקס שהשאיר את חותמו. יאללה, תפדל, להתקדם. היינו באתר ההיכרויות מממ..יאמי. רק שתדעו, היא לא תוכל לחיות עם עצמה אם תמשוך אותו באף עם הנזלת שמבצבצת לאור תחנוני הטישו (או נייר הטואלט) לניגוב קל, וגם אם ימשיך ללבוש את אותו מכנס בצבע בז’ (עוד פעם?! - וכעת, כולכם לבדוק את הפריט החרוש שלכם) הקבוע, ובכיס השמאלי עדיין שמורה חשבונית המס, כן, זו שהתקבלה עליו על חשבון העבודה. וסריג הפסים. למה כל הגברים לובשים פסים? מה הקטע?! שחור-צהוב (כמו עכביש ארסי) --צהוב מתאים לבז’, למרות שזה טיפה על סקאלת צבעים שונה. או תכלת-לבן (יום העצמאות), סמל החרישת חריש הבינלאומית-ארץ ישראלי, אבל תמיד המכנס!! שכנוע עצמי מס’ 2: הוא ישתנה.. כלומר, נקודה תיזקף לזכותו שהוא מתמיד בקו אחד, חאקי ציוני (כן, גם לי עלה דימוי של צחי נוי). צבע בגדי-בגדתי בו כמה צפוי, כשאני חושבת על זה --> עם האקס בדייט הראשון לבשתי את ההיא. לא אחשוף מחשוף עם צבעה, כי אתם כבר קלטתם. צריך גם להשאיר משהו ללשון הפוזלת ולאף הדו-צידי. הלשון שלי צהובה מרוטב מחטב השווארמה - עמבה ועטופת מיאוססס עצמי. עוד לא אמרנו תרבות! אלא רק גחמה לציונות. בקרו במוזיאון!! טה טה...

ועשו בדיקה עצמית מה נמאס עליכם אצלכם (או בדיקת הריון).